בסוף השבוע הקרוב, רוני קיפניס (38) תעשה היסטוריה כשתהיה האישה הראשונה בישראל ששופטת משחק גמר גביע המדינה ברוגבי גברים. זהו עוד ציון דרך משמעותי בקריירה של קיפניס, שבתוך זמן קצר יחסית הפכה לאחת השופטות הבכירות בישראל ואף פרצה לזירה הבינלאומית "אני מרגישה ברת מזל"
רוני קיפניס עומדת במרכז מגרש הרוגבי, משרוקית בפיה, מבט ממוקד וסמכותי. קולה שקט אך נחרץ מנחה שחקנים שמשקלם כפול ממשקלה. בענף שנתפס "גברי", היא פורצת דרך, ובסוף השבוע הקרוב תהפוך לשופטת הראשונה בישראל לנהל משחק גמר גביע המדינה לגברים.
באופן מעורר השראה, קיפניס (38) עברה מרמת הגולן דרך האוניברסיטה בירושלים אל הזירה הבינלאומית, כשהיא מוכיחה שעם נחישות, תשוקה ומקצועיות, גם אישה יכולה להגיע לצמרת ענף הרוגבי.
"מכדורגל שלא היה – לרוגבי שהפך לבית"
"גדלתי ברמת הגולן ובתור ילדה מאוד אהבתי ספורט, תמיד רציתי לעשות ספורט אבל לא היה לי איפה, האפשרויות היו מצומצמות" משחזרת קיפניס את תחילת המסע "עסקתי בשייט, אתלטיקה, כדורסל, אבל החלום שלי היה כדורגל וברמת הגולן לא היה."
כשהיא הגיעה לירושלים ללמוד תקשורת ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, היא חיפשה מקום לשחק בו כדורגל, משלא מצאה, חיפשה ענף ספורט קבוצתי, מה שהוביל אותה למפגש גורלי עם הרוגבי. "חשבתי רק לבוא לראות איך הבנות נראות אם זה לא מפחיד מדיי ואמרו לי מיד 'תצטרפי'. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, היו שם דברים שלא ידעתי שאני מחפשת. כל הכושר, הספורט, העניין החברתי."
עד מהרה, קיפניס לא רק שיחקה בקבוצת הנשים בירושלים, אלא גם ניהלה אותה. באותה שנה היא כבר הצטרפה לנבחרת ישראל. "הייתי צעירה והייתה לי מוטיבציה," היא מסבירה. כשסיימה את הלימודים, היא עברה עם חברה לרחובות וסייעה להקים גם שם קבוצה. "ברחובות היה נהדר, הקמנו קבוצה מאפס," היא מספרת. "חגית סולומון ששיחקה איתי בירושלים רצתה להקים קבוצת נשים בעיר מגוריה, באנו לעזור לה להקים את הקבוצה, להיות גרעין."
הנחישות והיוזמה שלה הובילו לפריחה של ליגת הנשים בישראל – מליגה של שלוש קבוצות בלבד לשיא של שמונה קבוצות. "היו שלוש קבוצות בליגה של הנשים, חיפה ירושלים ותל אביב. היתה היררכיה ברורה שתל אביב תמיד מנצחת. ליגת הנשים היא קהילה מיוחדת, כיפית ומכילה שנותנת מסגרת ספורטיבית לנשים מרקעים שונים ומגוונים בענף ספורט 'גברי'. זה מדהים ומיוחד ואני מאושרת וגאה להיות חלק מזה."
למרות מבנה גופה שאינו טיפוסי לשחקנית רוגבי, קיפניס לא ראתה בכך חיסרון. "אומנם בממדים שלי אני לא שחקנית רוגבי קלאסית אבל אני חזקה ואין לי רגשי נחיתות. אני זוכרת שבעונה הראשונה שלי ראיתי תמונה שלי במגרש ואמרתי לעצמי 'וואי אני ממש קטנה'. אבל זה התחבר טוב, כי אני אולי לא הטייפקאסט של שחקנית רוגבי אבל אני מצליחה להפעיל שחקניות גדולות ממני וזה אתגר. אני חושבת שהרוגבי זה משחק קשוח אבל גם החיים קשוחים".
"הרגשתי שזרקו אותי למים"
לאחר שנים של משחק פעיל, קיפניס הרגישה שהגיעה לצומת דרכים. "בסוף הרגשתי שהאתגר עבורי לא שם," היא מתארת. "כשחקנית רוגבי כבר לא עושה לי את זה, לא מאתגר אותי. אני מאוד אוהבת את המשחק, אבל זה הרגיש נטל." בשלב מסוים החליטה קיפניס לפנות לאפיק חדש ומאתגר – קורס שופטים. "הבנתי שזה יכולה להיות שלב טוב. המעבר לא היה פשוט. הרגשתי שזרקו אותי למים ואני לא יודעת יותר טוב ממאמן שיושב בחוץ וזו הרגשה לא נעימה" היא נזכרת. "הקורס הוא יותר הצעד הראשון של לדעת אם רוצה להיות במקום הזה אבל רוב העבודה מתחילה אחרי הקורס."
התקדמותה המהירה הייתה מרשימה. משחק הגברים הראשון שהיא שפטה היה של ממוטות נגד חיפה במרץ 2023, וכבר באותה שנה קיבלה את השיבוץ הבינלאומי הראשון שלה באליפות אירופה לנוער עד גיל 18 בוורשה. "השיבוץ לא היה הפתעה, זה היה חלק מתהליך של בנייה יחד עם אריאל וג׳רמי שדחפו אותי למקום הזה של לנהל משחק 15, במיוחד לאור הרצון להביא אותי לשפוט באירופה. אני לא אשקר, זו היתה תחושה של קפיצה למים עם יכולת של שחייה מוגבלת. אבל צריך להתחיל איפשהו. התרגשות מאוד גדולה, לחץ וגם שמחה גדולה שהעבודה שהשקעתי השתלמה. הטורניר עצמו היה רכבת הרים של רגשות. חשוב להבין שהעבודה במהלך טורנירים כאלה היא לא רק 14 הדקות של המשחק אלא בעיקר מה שקורה בין המשחקים – קבלת ביקורת והערות מה-performance reviewers ו דרישה מתמדת לשיפור ממשחק למשחק."
אריאל קברל, אחראי השופטים באיגוד הרוגבי בישראל, מתאר את קיפניס במילים נלהבות: "רוני היא דוגמא למופת, רצינות, מקצועיות ושאיפות לגדול ולהשתפר וכל הרוגבי בישראל יוצא נשכר מזה. היא תותחית-על. היא שברה את התקרה, שפטה כבר פעמיים בחו"ל עם תוצאות יפות. היא משמשת דוגמא לשחקניות צעירות, אני גאה בה מאוד."
"יש לי מזל גדול שיש את אריאל וג'רמי (שאודר, מתאם שופטים באיגוד)" מחזירה קיפניס "אריאל עם הקשרים שלו באירופה קשור לזימונים שלי. וג'רמי עם הפידבקים, התמיכה והפירגון. אין לי ספק שבלעדיהם זה לא היה קורה".
"אני מרגישה שהנוכחות שלי כאישה מורידה מתחים"
למרות האתגרים הרבים, קיפניס מציינת שלא הרגישה שהיא מקבלת פחות כבוד בגלל היותה אישה.
למעשה, לדבריה, יש יתרונות מסוימים לנשים בתפקיד שיפוט: "בהכללה גסה, יש כמה נקודות שבהן אני מרגישה שיש יתרון ייחודי בזכות היותי אישה והן היכולת להפגין שליטה רגשית, גם תחת לחץ. בתור שופטת, זה מאפשר לי לקבל החלטות גם בסיטואציות טעונות, בלי להיגרר לפרובוקציות או ויכוחים מיותרים. בנוסף, אני מרגישה לעיתים שהנוכחות שלי כאישה מורידה מתחים וכך יכולה לשפר את האווירה במשחק."
לגבי ההבדל בשיפוט משחק גברים לעומת משחק נשים, מסבירה קיפניס כי זו שאלה שקשה לענות עליה כיוון שנשים בארץ משחקות שביעיות בעוד הגברים משחקים רק 15 ולכן אופי המשחק שונה. "בכל זאת אגיד שהנשים ממושמעות יותר, לא מתלוננות ולא מקללות. אבל חשוב לומר שאצל הגברים התלונות והקללות הן לא רק כלפי השופטים אלא גם כלפי החברים שלהם לקבוצה. מעבר לזה, יש כמובן הבדל בפיזיות ובעוצמה של התיקולים ובמהירות".
המחיר של ההצלחה והתמיכה המשפחתית
התקדמותה המהירה של קיפניס בעולם השיפוט הבינלאומי לא הייתה מתאפשרת ללא מערכת תמיכה חזקה בבית ובעבודה. "יש קושי גדול להקדיש זמן לאימונים ולשיפוט עצמו. זה לא פשוט כשיש עבודה במשרה מלאה ומשפחה וילדים והמשחקים והטורנירים הם בסופי השבוע. לשמחתי בת הזוג שלי מפרגנת ודוחפת ולא הייתי מסוגלת להתקדם בלי התמיכה שלה."
קיפניס, מגדלת שני ילדים עם בת זוגה, מיכל וייצמן, ועובדת במשרה מלאה בתחום הסייבר, היא מקפידה על שגרת אימונים מפרכת כדי לשמור על הכושר הנדרש. "בשבוע רגיל של משחק או טורניר אני עושה שני אימוני חדר כושר ועוד אימון ריצה. עכשיו לקראת אליפות אירופה אני מתחילה לעשות גם אימונים לשיפור מהירות. בנוסף, אני מתניידת באופניים אז מרוויחה עוד אימונים בדרך אל ומהעבודה."
כשנשאלה האם תעודד את ילדיה לשחק רוגבי בעתיד, משיבה קיפניס באופן חד משמעי: "עידוד ילדים לעסוק בספורט הוא אחד ההשקעות החשובות שאפשר לעשות בהתפתחות הפיזית, הרגשית והחברתית שלהם. היתרון של הרוגבי הוא שכל אחד יכול למצוא את התפקיד המתאים לו על המגרש, גם הילד עם מבנה הגוף הגדול וגם הילד הצנום והזריז."
שופטת, אמא, ספורטאית – ובין לבין גם סייבר
השיבוץ ההיסטורי של קיפניס כשופטת הראשונה שתנהל גמר גביע המדינה לגברים מסמל פריצת דרך משמעותית לנשים בספורט הישראלי. מעבר לכך, היא כבר קיבלה שיבוץ שלישי לשיפוט באליפות אירופה בקרואטיה, טורניר Trophy של נבחרות חזקות מאוד, המעיד על התקדמותה המקצועית במישור הבינלאומי.
השאיפה לעונה הזו היתה לקבל זימון חוזר לאליפות אירופה ולעלות דרג. החלום הזה התגשם – עכשיו נשאר להגיע לשם ולעשות את העבודה הכי טובה שאני יכולה לתת. אם לחשוב על חלום חדש אז אולי לשפוט משחק 15 של נשים ברוגבי אירופה."
קיפניס מודעת היטב לחשיבות הייצוג הנשי בענף: "אני מרגישה כמה חשוב לראות מישהי שופטת במגרש. אני מרגישה ממש ברת מזל מהיכולת שלי להיות שם." היא מוסיפה: "הנוכחות של נשים שופטות בספורט שנחשב 'גברי' תורמת לשינוי תפיסות ולחינוך דור חדש של שחקנים ומאמנים שמכבדים סמכות בלי קשר למגדר."
למרות ההישגים המרשימים, קיפניס נשארת צנועה וביקורתית כלפי עצמה. "בתור שופטת, אני לא חושבת שאני יותר מ-7 מעשר, יש עוד דברים שאני צריכה לשפר ולעבוד עליהם, אבל אני מאוד פתוחה לשמוע. אני המבקרת הכי גדולה של עצמי. אני בודקת איפה טעיתי, קוראת את החוקים. יש תמיד מקום להשתפר."
"החזרה של הרוגבי לאולימפיאדה היא עדות להתחדשות ולצמיחה של הענף"
כמי שחוותה את התפתחות הרוגבי בישראל לאורך למעלה מעשור, קיפניס אופטימית לגבי עתיד הענף. היא התרשמה עמוקות מההתפתחויות העולמיות, במיוחד מחזרתו של הרוגבי למשחקים האולימפיים."הרוגבי עבר תהליך של התמקצעות. החזרה של הרוגבי לאולימפיאדה היא עדות להתחדשות ולצמיחה של הענף. אני הייתי בטורניר הנשים האולימפי האחרון בפריז וזו הייתה חוויה יוצאת דופן, מרגשת ומלהיבה לשבת באצטדיון הסטאד דה פראנס מלא באוהדים של מדינות שונות שחולקים את האהבה לספורט.
אני במיוחד מתרגשת מההתפתחות המואצת בשנים האחרונות של רוגבי הנשים המקצועני עם השקעות, שידורים, ותמיכה מוסדית גוברת. פשוט תענוג לראות משחקי נשים ברמה גבוהה כל-כך וההתקדמות הזו לא רק משפרת את תנאי השחקניות, אלא גם מעצימה את נראות הספורט ומעודדת דור חדש של שחקניות ברחבי העולם."
שברה את התקרה
מסעה של רוני קיפניס משחקנית צעירה ונלהבת לשופטת בינלאומית מוערכת מסמל את התקדמות הספורט הנשי בישראל. היא מוכיחה שסמכות, מקצועיות ותשוקה אינן תלויות מגדר.
כפי שהיטיב לסכם אריאל קברל: "היא שברה את התקרה" וכעת היא מראה את הדרך לדור הבא של נשים בספורט הישראלי – לא רק כמשתתפות, אלא גם כמנהיגות ומקבלות החלטות.
עם העיניים לעתיד וההיסטוריה מאחוריה, רוני קיפניס ממשיכה לשרוק את דרכה קדימה, מובילה שינוי שהשפעתו תימשך הרבה אחרי שהמשרוקית האחרונה תישמע.
צלם – רועי כפיר
